פסק-דין בתיק עת"מ 1720-09

1.         העותרת הגישה לבית המשפט עתירה מינהלית מתוקנת (להלן: "העתירה") נגד המשיבה מס' 1 (להלן: "הרכבת") ונגד המשיבה מס' 2 (להלן: "החברה"), במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן לעותרת את הסעדים הבאים:

א.        להורות כי החלטת הרכבת, לפיה החברה היא הזוכה במכרז תפ/מת/08/05, שפרסמה הרכבת למתן שירותי ניהול, מעקב, תיאום, בקרת תכנון, ניהול ותיאום הביצוע, בקרת איכות ובקרה כספית לקטעים ב' ו-ג' של קו הרכבת המהיר לירושלים (להלן: "המכרז"), היא בטלה, ולחילופין, יש לבטלה;

ב.         להורות, כי העותרת היא הזוכה במכרז;

ג.         לחילופין, ליתן לעותרת כל סעד נוסף או אחר, כפי שבית המשפט ימצא לנכון ולראוי בנסיבות הענין.

2.         החברה זכתה במכרז לאחר שצברה 77 נקודות מתוך  100 נקודות שהוקצו לניקוד בסעיפים השונים, בעוד שהעותרת צברה רק 73 נקודות.

3.         לטענת העותרת, נפלו שלושה פגמים יסודיים בתהליך בחירת החברה כזוכה. 

(א)       הצעת העותרת נוקדה בניגוד לאמות המידה שנקבעו במכרז:

            בסעיף הערכה במכרז, הוקצו 4 נקודות לרכיב שנקרא: " מספר הפרויקטים ההנדסיים הגדולים"; כ" פרוייקט הנדסי גדול", הוגדר פרוייקט בהיקף של למעלה מחצי מיליארד ש"ח (ללא מע"מ), שביצועו החל והושלם במהלך 10 השנים האחרונות, או פרוייקט שטרם הסתיים, ובלבד שהמציע ניהל לפחות 80% מהיקף העבודות הצפוי. במקרה זה, היה צריך לצרף אישור של מזמין העבודה.

            לפי תנאי המכרז, אם למציע אין פרוייקט גדול, הוקצו לו אפס נקודות, אם למציע פרוייקט אחד - הוקצתה לו נקודה אחת, לשני פרויקטים הוקצו 2 נקודות, ולשלושה פרויקטים ומעלה הוקצו 4 נקודות.

            לסעיף הערכה נוסף במכרז, "סך הכל היקף כספי מצטבר של פרויקטים הנדסיים גדולים" הוקצו עד 10 נקודות.

לטענת העותרת, היא הציגה שלושה פרויקטים גדולים והוענקו לה בגינם 4 נקודות. בהתאם להיקף הכספי של השלושה ובהתאמה לאמות המידה שנקבעו במכרז, היא היתה אמורה לקבל 9 נקודות נוספות, ובסה"כ 13 נקודות.

            בפועל, סך הניקוד שניתן לעותרת בשתי אמות המידה הנזכרים לעיל, היה 5 נקודות בלבד. זאת לטענתה, משום שועדה בת 3 חברים אצל הרכבת, לא הכירה בפרוייקט של העותרת, קו הרכבת ת"א- ראשון לציון - באר-שבע (להלן: "פרוייקט ראשון לציון"), שהוצג לה כפרוייקט גדול, וקבעה כי מדובר במספר פרויקטים. כתוצאה מכך זכתה העותרת רק ב-2 נקודות במקום 4, שהגיעו לה לטענתה. בסעיף הערכה של ההיקף הכספי קבעה הועדה המקצועית, כי ההיקף הכספי שהוצג לה על ידי העותרת, הינו בין 2 ל-1 וחצי מיליארד ש"ח, והעניקה לה 3 נקודות במקום 9 - להן היא זכאית.

לטענת העותרת, אילו זוכתה ב-8 נקודות נוספות המגיעות לה, היתה מגיעה ל-81 נקודות, 4 נקודות מעל לניקוד אותו קיבלה החברה שזכתה במכרז.

עוד טענה העותרת, כי הרכבת שגתה בקבעה כי פרוייקט ראשון לציון אינו פרוייקט אחד גדול, על אף שהרכבת עצמה ראתה אותו ככזה, ואימצה את חוות הדעת של הועדה המקצועית שלא הכירה בו כפרוייקט אחד, בלא להפעיל שיקול דעת עצמאי, כמחוייב על פי דין. בכך נפלה פגם בהתנהגות הרכבת.

ב.         ועדת המכרזים פעלה בניגוד לחוות הדעת של היועץ המשפטי שלה, בניגוד לדין.

            במסגרת המכרז נתבקשו המציעים להציע שני מרכזי ביצוע ופיקוח במינהרות. אם מרכז הביצוע המוצע אינו עובדו של המציע, נדרש המציע לצרף מכתב כוונות, בו מצהיר המציע, כי הוא מתחייב להעסיק את בעל התפקיד המוצע ובעל התפקיד מתחייב לנהל את הפרוייקט מטעם המציע לאורך תקופת החוזה.

בהצעה שהגישה העותרת, הציעה העותרת מהנדסים זרים לתפקיד זה, באשר לא נמצאו בארץ מהנדסים העונים לדרישות התפקיד. העותרת צירפה להצעתה חליפת תכתובות בדואר אלקטרוני בינה לבין שתי חברות זרות, המעסיקות את המהנדסים שהוצעו. עם זאת, לא צירפה העותרת להצעתה מכתב כוונות כנדרש, כיוון שסבורה היתה, כי די בחליפת התכתובות, מאחר שעבודת המהנדסים אמורה היתה להתחיל כשנתיים לאחר מועד ההצעה.

            במהלך בדיקת ההצעות שהוגשו, נתבקש היועץ המשפטי של הרכבת על ידי ועדת המכרזים, להתייחס לאי הגשת מכתב כוונות ע"י העותרת. הוא חיווה דעתו כי מדובר בפגם טכני, שאין לפסול בגינו את הצעת העותרת. בניגוד לעמדת היועץ המשפטי, לא הוענק לעותרת כל ניקוד בסעיף ההערכה של המהנדסים.

לטענת העותרת, החלטה זו הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית.